גזר דין בתיק ת"פ 1277-10

         הרקע

1.      הנאשם הורשע לאחר הודאתו בעובדות כתב האישום וללא ניהול הוכחות בשתי עבירות של שיבוש מהלכי משפט, עבירה של ניסיון לקבלת דבר במרמה, ועבירה של נהיגה ללא ביטוח, כלהלן:

אישום 1

ביום 10.5.06 סמוך לשעה 21:00, הנאשם נהג במונית מדגם "פולקסווגן" ברח' אגריפס 40 בירושלים, ללא ביטוח חובה בתוקף, והיה מעורב בתאונת דרכים, לאחר שקטנוע התנגש בו חזיתית.

בתאריך 18.5.06, בשעה 11:30, בעת חקירתו במשטרה על נסיבות התאונה, מסר הנאשם בכזב כי נהג במונית מדגם "סקודה" הנושאת לוחית רישוי מספר 47-940-25, במטרה להסתיר את דבר הנהיגה ללא תעודת ביטוח תקפה.

בתאריך 27.6.06 פנה הנאשם לחברת הביטוח "הכשרת הישוב" באמצעות עו"ד כראמה קייס, במכתב בו טען בכזב, כי היה מעורב בתאונה בעת שנהג בסקודה, וביקש לקבל הצעה לפיצוי על נזקי גוף שנגרמו לו, חרף העובדה שהתאונה אירעה בעת שנהג ב "פולקסווגן". למכתבו צירף חשבונית מבית החולים הדסה הר הצופים בירושלים, שגם בה נרשם, בעקבות הדיווח הכוזב שמסר הנאשם בבית החולים, כי הרכב המעורב בתאונה הינו ה "סקודה".

בתאריך 9.8.06 בשעה 10:00 כשנחקר שנית על נסיבות התאונה, חזר הנאשם על גרסתו השקרית, ובהמשך החקירה חזר בו והודה כי נהג ב"פולקסווגן".

במעשיו דלעיל השתמש הנאשם ברכב ללא פוליסת ביטוח בתוקף, עשה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי וניסה לקבל במרמה כספים מחברת הביטוח.

אישום 2

בתאריך 7.8.06 סמוך לשעה 08:00, נהג טארק נג'יב חברו של הנאשם במונית מסוג " סקודה" הנושאת לוחית רישוי מס' 58-917-25 ברחוב דב סדן 26 בשכונת פסגת זאב בירושלים, ללא ביטוח חובה בתוקף, וגרם לתאונת דרכים, כשיצא לעקיפה אסורה וגרם לתאונת שרשרת בה היו מעורבים 5 כלי רכב. כתוצאה מהתאונה נחבלו 5 אנשים וניזוקו 5 כלי רכב.

בסמוך לאחר התאונה הסיר טארק את לוחיות הרישוי מה" סקודה" ומסר בכזב לשוטרת שהגיעה למקום, כי ה"סקודה" נושאת לוחית רישוי מספר 55-270-25, השייכת למונית אחרת מסוג " פולקסווגן", שבבעלות הנאשם. בסמוך לאחר התאונה התקשר טארק לנאשם, סיפר לו שהיה מעורב בתאונה וביקש שיגיע למקום התאונה. כשהגיע הנאשם למקום התאונה תוך זמן קצר, סיפר לו טארק כי הסיר את לוחיות הרישוי מה"סקודה" ושמסר לשוטרים בכזב את מספר הרישוי של ה"פולקסווגן" מאחר שנהג ללא ביטוח חובה בתוקף. טארק עזב את מקום התאונה והנאשם שנשאר במקום, הצהיר בפני השוטרים בזירה, כי הוא " אחראי על הסקודה", חתם על מסמך כוזב לפיו הוא לוקח אחריות על ה" סקודה", ומסרו לשוטרים. בכך עשה הנאשם דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי.

2.      הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו יוטלו על הנאשם 6 חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס, פסילת רישיון הנהיגה של הנאשם בפועל ופסילתו על תנאי, כשכל צד יטען לגבי משכם, הנאשם יישלח לממונה על עבודות שירות, והצדדים יטענו לעונש לאחר קבלת חוו"ד הממונה.

טיעוני ב"כ המאשימה לעונש

3.      לנאשם ר.פ., הוא ריצה 5 חודשי מאסר בעבירות נגד שוטרים, הסעת שב"ח, ועברו התעבורתי כולל 93 הרשעות קודמות. בענייננו בשתי הזדמנויות שונות הוא מסר בכתב פרטי רכב אחרים לשוטרים לאחר תאונת דרכים, מאחר ורכבו שהיה מעורב בתאונה לא היה מבוטח. יתירה מכך, מדובר בנהג מונית שמסיע אנשים ללא ביטוח תקף, והנאשם הגדיל לעשות כשפנה לחברת הביטוח כדי לקבל פיצוי כשהרכב המבוטח לא היה מעורב בתאונה. באישום 2 הוא סייע לחבר שהיה אחראי לתאונה ונהג ללא ביטוח, והסיר את לוחית הרישוי המקורית מהרכב. הנאשם ניסה לקבל את דמי הביטוח במרמה, מנע את חקר האמת, ואת אפשרות התביעה הפוטנציאלית של נפגעים בתאונות דרכים לרבות נוסעי המונית בה נהג. חומרה מיוחדת עולה מהיותו נהג ציבורי, ומעשותו זאת פעמיים בטווח של 3 חודשים בלבד, לאחר שנחקר באזהרה, אך לא היסס לפעול שוב באותו אופן.

4.      לאור קלות הפיתוי בעבירות אלה המחייבות נקיטת יד קשה, עברו הפלילי והתעבורתי הנכבד של הנאשם המעידים על התנהגות פרועה מאד על הכביש ועל זלזול מופגן בכללי הבטיחות, עותרת המאשימה להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל, פסילה לתקופה ממושכת, פסילה על תנאי ומאסר על תנאי מרתיעים, וקנס משמעותי, מאחר ומדובר בעבירה שנועדה להשיג רווח כלכלי.

טיעוני ב"כ הנאשם לעונש

5.      אין להתייחס לעבר הפלילי של הנאשם שהתיישן. לנאשם 2 הרשעות, הראשונה בעבירת הסעת תושבי שטחים מ-04' שהתיישנה, והשנייה המאוחרת יותר, שייכת לאדם אחר, שהתחזה לנאשם ובגין זאת הוגשה למשטרה תלונה, בעוד הנאשם מעולם לא ריצה מאסר בפועל, ומעולם לא היה מעורב בעבירת תקיפת שוטר. החקירה מתנהלת במשטרת ההונאה, והמשטרה היא שמסרה לו אודות ההתחזות המזויפת. נבצר מהנאשם להגיש אישור על כך משום שמשטרת ההונאה עברה למשטרת מוריה בתלפיות לבניין כלל, ולא מקבלים שם קהל.

6.      לגופו של עניין, מדובר על אישומים משנת 06', לפני 5 שנים, כך שזמן רב עבר, עד להגשת כתב האישום, ולכך משמעות לעניין העונש. בנוסף, עתירת המאשימה לעונש מאסר בפועל אינה מידתית, לאור הסכמתה בתיקו של השותף טארק נג'יב באישום השני להטלת 200 שעות של"ץ, למרות שחלקו של טארק גדול לעומת חלקו הקטן והמזערי של הנאשם בענייננו, הן באחריות הפלילית והן ברף הענישה וטארק אכן נדון בת"פ 1276/10  עי"י כב' השופטת פלדמן בהסדר טיעון בו הוסכם על 200 שעות של"צ ורכיבים אחרים.

מנגד חלקו של הנאשם באישום השני מזערי ביותר, לא הוא לא תכנן את הדברים, אלא נקרא על ידי חברו שמסר לו שהוא שינה את מס' לוחית רישוי הרכב, הנאשם התנגד לכך, וחתם על המזכר  שהשוטרת ערכה, לפיו קבל מהמשטרה את הרכב, רק משום שלא יכול היה להשאירו על הכביש.